לפנינו עוד פסק דין גועלי במיוחד של השופטת הפמינאצית איילת הוך טל, מחיפה, החברה הכי טובה של אספרצה אלון, אחת הזונות הפמינאציות הכי מתועבות שאי פעם פעלו בגזרת חיפה.
פרטי התיק: חדל”פ 34902-04-20 : מרדכי בייצר נ’ מוטי בן ארצי והממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון. האבא הגרוש מרדכי מוטי בייצר יוצג ע”י שלמה עבדי. הנאמן שדפק את האבא הגרוש הוא מוטי בן ארצי.
ובמה מדובר? אבא גרוש בפשיטת רגל שאין לו כלום ושום דבר. הוא נכה ולא יכול לעבוד. במקום לעזוב אותו במנוחה ולפנות לביטוח הלאומי, השופטת והנאמן הנאלח שמינתה מתעללים בו רוצים להוציא לו את המיץ עד שימות ויתפגר. ממש ניתן להריח את ריח הצימאון לדם של השופטת איילת הוך טל, ושל הנאמן הנבלה שמינתה מוטי בן ארצי. אילו שניהם יכלו, היו דוחפים את גופו של מוטי בייצר הישר לתוך קרמטוריום בעודו בחיים, ואיילת הוך טל גם היתה מקבלת אוגזמה בדגדגן האחורי.
הנה מתוך הכתבה על מצבו של האיש, מרדכי בייצר שאותו איילת הוך טל דפקה בלי וזלין: החייב בן 63, נכה בשיעור 85% מהמוסד לביטוח לאומי ובעל דרגת אי כושר מלאה, פתח בהליכים בשל חוב בסך של כ-177,000 שקל, בעיקר בגין דמי זונות שלא שילם “לילדיו הקטינים”. ממצאי חקירה של הנאמן מוטי בן ארצי בהליך העלו כי החייב “הסתיר” את העובדה שוויתר על כ-30,000 שקלים שהיה “זכאי” לקבל בירושה. השופטת איילת הוך-טל קבעה כי מדובר בחוסר בתום לב, ומטרת ההליך של שיקום כלכלי לא מתקיימת במקרה זה. החייב גרוש פעמיים ואב לארבעה, שניים מילדיו קטינים. אין לו נכסים, הוא מתגורר בשכירות ומתקיים מקצבת נכות וקצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי, שממנה מנוכה כל חודש סכום לטובת תשלום מזונות ילדיו בעקבות עיקול שהטילה אם הקטינים”.
שימו לב: האיש מרדכי בייצר הסביר שתמורת ה 30,000 ש”ח שהיה אמור לקבל מהירושה, האחים שלו הסכימו לתת לו לגור בדירת ההורים שמתו ללא תשלום דמי שכירות.
אז מה בדיוק רצתה השופטת הנבלה איילת הוך טל שיקרה? היא רצתה שבייצר ייקח את ה 30,000 ש”ח, ייתן אותם למוטי בן ארצי, בן ארצי יגזור קופון של 20% שזה 6,000 ש”ח פלוס מע”מ ואת השאר כ 22,000 ש”ח ייתן לגרושה הסרטנית. ואיפה השופטת רצתה שבינתיים הנכה הזה יגור????? ניחשתם נכון, ברחוב!!!!!
ממש ככה, השופטת הנבלה איילת הוך טל רצתה שהנכה בייצר יישאר בלי שום קורת גג, יחייה על חשבון משפחתו, ושבעצם משפחתו תממן את חיי הלוקסוס של הגרושה תאבת הבצע. ומה עם הזכות של הגבר לחיים בכבוד ולמחיה מינימלית? לא אצל איילת הוך טל ולא אצל מוטי בן ארצי וכמובן שלא במדינת ישרהל. כשמדובר בערפדים פמינאצים אין להם שום בעיה שהגבר יזרק לרחוב, ושגם ימות. העיקר זה כמובן תשלום לזונות, וממזונות, כמובן משחרר רק המוות…. ממש כמו במחנה הריכוז ביקנאו.
שימו לב שהשופטת איילת הוך טל אינה מפרטת מה הוא חוב הזונות החודשי ולכמה ילדים, ואיך בדיוק הוחלט שאדם נכה שאינו יכול לעבוד ואינו יכול למצות כושר עבודה בשל נכותו, בכל זאת מחוייב בדמי זונות. כיצד הוא אמור לייצר את דמי הזונות? כנראה באופן וירטואלי.
ולזה קוראת השופטת איילת הוך טל הנבלה הצפעונית “חוסר תום לב…”. לעובדה שסודר לגבר שבפשיטת גל מקום למגורים… זה חוסר תום לב. מה אם כן זה “תום לב”? אם האיש בייצר היה יוצא לגור ברחוב. שופטת טינופת שכזאת, מתאים לה לשמש סוהרת בבירקנאו. נאחל לה שתחטוף סרטן כפול בשחלות ובעכוז ושתגסוס לאיטה בסבל רב.
בתמונה: מוטי בן ארצי, https://Moty Ben Artzi Adv. מי שאיילת הוך טל מינתה אותו להיות נאמן לנכסיו של מוטי בייצר. מגיע לו 20% מכל מה שעובר דרכו ועוד כל מיני אגרות לפי מספר החודשים שהוא בתפקיד. אבל במקרה זה אין שום נכסים ולכן בשביל מה בכלל מינו אותו? הוא הרי קיבל תיק במינוי ויכול היה להגריל תיק הרבה יותר שמן ומניב. בגלל שהמסכן בייצר לא הביא לו את ה 30,000 ש”ח ששימשו אותו לסידור מגורים ובן ארצי הפסיד כ 7,000 ש”ח קופון שיכול היה לגזור, החליט לדפוק את בייצר ולזרוק אותו לרחוב. הוא זה שטען שבייצר חסר תום לב. הסיבה היחידה לחוסר התום לב זה ההפסד של העמלה של הנבלה.
הנה החלטה של השופטת המראה שכל מה שמעניין אותה בהליכי שיקום חייבים בחדל”פ, זה לא שיקום החיייב, אלא שהגרושה תעשה כסף על חשבונו:
להלן הכתבה באתר פסק דין:
הליך חדלות פירעון בוטל כי החייב ויתר על ירושה
אב נכה ונעדר כושר עבודה ביקש הפטר מחוב מזונות. בית המשפט ביטל צו שהוציא לפתיחת הליכים לאחר שהתברר כי החייב התנהל בחוסר תום לב
בית משפט השלום בחיפהביטל לאחרונה צו פתיחת הליכי חדלות פירעון שניתן בעניינו של חייב בן 63. החייב, נכה בשיעור 85% מהמוסד לביטוח לאומי ובעל דרגת אי כושר מלאה, פתח בהליכים בשל חוב בסך של כ-177,000 שקל, בעיקר בגין מזונות שלא שילם לילדיו הקטינים. ממצאי חקירה של הנאמן בהליך העלו כי החייב הסתיר את העובדה שוויתר על כ-30,000 שקלים שהיה זכאי לקבל בירושה. השופטת איילת הוך-טל קבעה כי מדובר בחוסר בתום לב, ומטרת ההליך של שיקום כלכלי לא מתקיימת במקרה זה.
החייב גרוש פעמיים ואב לארבעה, שניים מילדיו קטינים. אין לו נכסים, הוא מתגורר בשכירות ומתקיים מקצבת נכות וקצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי, שממנה מנוכה כל חודש סכום לטובת תשלום מזונות ילדיו בעקבות עיקול שהטילה אם הקטינים.
באפריל 2020 החייב הגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בשל חוב שמורכב בעיקרו מחוב המזונות, וביקש לקבל הפטר לנוכח נסיבותיו האישיות. כחודש לאחר מכן ניתן צו לפתיחת ההלכים, במסגרתו קיבל פטור מצו תשלומים שוטף.
הנושה, אם הקטינים, התנגדה לבקשה וטענה שהחייב לא משלם מיוזמתו את המזונות השוטפים, אלא רק באמצעות העיקול שהטילה בהוצאה לפועל. היא הוסיפה כי הוא לא בקשר עם הילדים, מה שמטיל עליה מעמסה כלכלית נוספת.
מחקירת הנאמן בהליך, התברר שבשנת 2017 החייב קיבל בירושה סכום בסך 30,000 שקלים מתוך כספי מכירת דירה של הוריו ב-785,000 שקלים, לאחר שנושל מצוואת אביו. החייב ויתר על הסכום לטובת אחיו, כשלטענתו עשה זאת בתמורה למגורים בדירת ההורים מבלי לשלם דמי שכירות.
לנוכח זאת, עמדתם של הנאמן והממונה הייתה שיש לבטל את ההליך. לשיטתם, החייב נהג בחוסר תום לב פעמיים. פעם אחת כאשר ויתר על הסכום שבאמצעותו יכול היה לפרוע חלק מחובותיו, ופעם נוספת כשלא דיווח על הוויתור מיוזמתו, אלא רק לאחר שנחשף על ידי הנאמן.
מהלך מתוכנן
השופטת הוך-טל ציינה כי ככלל, הפטר אינו חל על חוב מזונות אלא רק במקרים חריגים. היא הוסיפה כי מטרת החוק הינה לסייע לשיקום כלכלי של החייב ובמקרה זה הפטר לא ישקם את החייב באופן ממשי נוכח מצבו, בעוד שמצבה הכלכלי של אם הקטינים יורע.
מלבד זאת, השופטת התרשמה שהחייב התנהל בחוסר תום לב שלא מצדיק את מתן ההפטר. לדבריה, גם אם החייב אכן הסתלק מהעיזבון כדי לגור בדירת ההורים בחינם, נראה שהוא ובני משפחתו התגייסו לכאורה לתכנון מוקדם של הצוואה שממנה נושל. “דהיינו, מדובר במהלך מתוכנן שנועד למנוע מהיחיד זכויות על מנת שלא לאפשר לנושה לגבות את חובה.”
לפיכך הורתה השופטת על ביטול צו פתיחת ההליכים ומחיקת הבקשה להפטר.
להלן פסק הדין:
| חדל”פ בית משפט השלום חיפה |
34902-04-20
30/05/2021 |
| בפני השופטת: איילת הוך-טל |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| היחיד: מ.ב. |
המשיבים: 1. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה 2. הנאמן – עו”ד מוטי בן ארצי |
| פסק דין | |
- צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד ניתן ביום 13.5.20 ובמקביל מונה הנאמן בתיק זה.
- במסגרת הצו ניתן פטור מצו תשלומים שוטף נוכח העובדה שמדובר ביחיד נעדר כושר עבודה.בהמשך ניהול ההליך התברר כי על היחיד חלה חובת תשלום מזונות לשני קטינים על פי פסק דין מיום 28.1.10. בהתאמה, בוצעה קציבת מזונות בסך 1,400 ₪ לכל אחד מהקטינים.מתברר כי תשלום המזונות התבצע באמצעות הקצבה לה זכאי היחיד מהמוסד לביטוח לאומי וזאת ככל הנראה בעקבות עיקול שהטילה הזכאית למזונות במסגרת הליכים לגבייתם.
- היחיד כבן 63. גרוש פעמיים ואב לארבעה – שני ילדים בגירים בגילאי 34,29 ושני תאומים קטינים כבני 15. היחיד מוכר בעל נכות רפואית בשיעור 85% מהמוסד לביטוח לאומי משנת 2014 ובעל דרגת אי כושר מלאה. היחיד זכאי לקצבת נכות וקצבת שירותים מיוחדים בסך 4,748 ₪. מסכום זה הינו מקבל בפועל כ-1,427 ₪ לאחר שמקצבה זו מנוכה מדי חודש סך של 3,217 ₪ ומועבר לתיק הוצל”פ 13-00054-11-9 בו מנהלת הנושה, הזכאית למזונות, הליכי גבייה.
- היחיד מתגורר בשכירות ונעדר נכסים כלשהם. לדבריו, אחותו מסייעת לו בעלויות המחייה השוטפת. עם זאת, במסגרת חקירת הנאמן התברר כי בחודש דצמבר 2017 נמכרה דירת מגורים של הורי היחיד אשר הלכו לעולמם וזאת תמורת 785,000 ₪. עוד התברר כי היחיד היה זכאי לחלקו בעיזבון אמו המנוחה שנפטרה בשנת 2005 אך נושל מצוואת אביו שנפטר בשנת 2016. בנסיבות אלה, חלקו מתמורת מכר הדירה עמד על סך 30,000 ₪ אך היחיד ויתר על חלקו לטובת אחיו. הנאמן סבור כי יש בהסתלקות זו משום חוסר תום לב בפרט שעה שאין מחלוקת כי היחיד נמצא בחובות אותה עת. היחיד טוען כי בפועל התגורר בדירה זו מספר שנים מבלי שנשא בתשלום שכירות ולכן הוויתור הנחזה על חלקו מתמורת המכר למעשה בא לפצות, ולו באופן מזערי, על תקופת המגורים ללא תשלום.
- במסגרת הליך זה הצהיר היחיד על חוב אחד – הוא חוב מזונות.כנגד היחיד הוגשו 2 תביעות חוב. האחת – מטעם הזכאית למזונות והשנייה – מטעם המרכז לגביית קנסות.הנאמן אישר את תביעות החוב בסך 175,995 ₪ מתוכן החלק הארי הינו בגין חוב מזונות עבר. רק 1,590 ₪ מיוחסים לחוב הנוסף.
- היחיד נקט בהליך זה אך ורק על מנת לקבל הפטר מחוב מזונות העבר וסבור כי נוכח הנתונים הקיימים ופסיקת בתי המשפט, יש מקום להורות על מתן הפטר לאלתר בעניינו כמבוקש תוך החלת ההפטר גם על חוב המזונות.
- במסגרת הדיון מיום 26.5.21 נשמעו טיעוני היחיד, הנושה ובעלי התפקיד.היחיד תמך את עמדתו בבקשה מנומקת המתייחסת לנתוניו האישיים. בבקשתו טען כי אין תקומה במצבו ואין צפי לשיפור כלשהו שעה שהינו מתקיים מקצבה זעומה, לאחר תשלום המזונות השוטפים ישירות מהקצבה המלאה. לעמדתו, מכלול הנתונים מתאים למתן הפטר מחוב המזונות בעניינו בהתאם לפסיקת בתי המשפט במקרים דומים.
- הנושה, הזכאית למזונות, מתנגדת נחרצות לבקשה. לעמדתה, מדובר ביחיד אשר אינו משלם את המזונות השוטפים אלא באמצעות עיקול שהטילה בהליכי הגבייה. בנוסף, היחיד אינו בקשר עם הקטינים באופן המטיל על הנושה מעמסה כלכלית נוספת. כמו כן, מאז נקיטת ההליך דנן היא אינה מקבלת את הסכום המעוקל מהקצבה נוכח העברתו לקופת הנשייה. הנושה הוסיפה וציינה כי היחיד ביקש להפחית את סכום המזונות לקטינים במסגרת בקשה שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2011 אולם בקשתו נדחתה.
- הנאמן והממונה סבורים כי יש מקום להורות על ביטול ההליך משום שאין תועלת בהמשך ניהולו. לעמדתם, לא מתקיימים התנאים הנדרשים לצורך מתן הפטר מחוב המזונות. היחיד לא התנהל בתום לב עת בחר להסתלק מחלקו בעיזבון הוריו ואף על כך לא דיווח מיוזמתו, אלא לאחר חקירת הנאמן בנושא. אמנם, בעלי התפקיד מודעים למצבו האישי של היחיד אולם סבורים כי אין תועלת עבורו בהמשך ניהול ההליך ולכן יש לבטלו.
- לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים אני סבורה כי דין ההליך לביטול.ככלל, לאור סעיף 175(א)(3) לחוק, הפטר אינו חל על חוב מזונות.אמנם, לבית המשפט סמכות להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות, מכוח סעיף 175(ב) לחוק, אולם הדבר יעשה רק במקרים חריגים.
- בפסיקת בית המשפט העליון בע”א 5628/14 סלימאן נ’ סלימאן (פורסם במאגרים, 22.10.15) נקבעה רשימה לא סגורה של קריטריונים לבחינת הבקשה להחלת הפטר על חוב מזונות, ואלו הם –”כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת ‘תרומתו’ של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו […]; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות […]; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל” (שם בסעיף 19; ראו גם רע”א 3175/19 אבן חיים נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגרים, 08.08.2019) בס’ 10 וכן פש”ר (ב”ש) 7513-09-17 יששכר נ’ הכונס הרשמי באר שבע והדרום (פורסם במאגרים, 23.09.2020), בס’ 17).
- בענייננו, שיקולי חוסר תום הלב הניכר מהתנהלות היחיד וכן האינטרסים העומדים ביסוד חוק חדלות פירעון, מטים את הכף לחובת היחיד ולביטול ההליך בנסיבות.יש להזכיר מושכלות יסוד ולהבהיר כי מטרת החוק הינה להוביל לשיקום כלכלי של היחיד מחד תוך השאת החוב לנושיו, מנגד. במקרה דנן, מתן הפטר לאלתר לא יספק מענה לאף אחד מהאינטרסים הללו. ברי כי נוכח נתוניו האישיים של היחיד לא תצמח לו כל תועלת ממתן הפטר לאלתר שכן מצבו הכלכלי לא צפוי להשתנות כתוצאה מכך. מנגד, לא זו בלבד שלא תצמח מכך תועלת לנושה אלא ההיפך מכך, מצבה שלה בלבד יורע. הנה כין כן, מתן צו הפטר לאלתר לא יענה על אף אחד מהאינטרסים ביסוד ההליך וההיפך מכך – יהא בכך משום חוסר איזון כלפי מעמדה של הנושה.באשר לסוגיית תום הלב, מדובר ביחיד אשר בחר להסתלק מחלקו היחסי והמצומצם למדיי בעיזבון הוריו המנוחים וזאת רק בעת האחרונה, כאשר במצבו האישי לא חל כל שינוי מאז ההסתלקות. לא מצאתי בנימוקי היחיד טעם ענייני אמיתי להסתלקות זו. ודוק, אף אם אקבל את עמדת היחיד לפיה לא הסתלק מעזבון ההורים כי אם שילם את חלקו לאחיו עבור מגורים בדירת ההורים במשך שנים ללא תשלום, אזי נחזה כי הוא ובני משפחתו ‘התגייסו’, לכאורה, לתכנון מוקדם של צוואת האב המנוח שממנה נגרע חלקו של היחיד ולא בכדי. דהיינו, מדובר במהלך מתוכנן שנועד למנוע מהיחיד זכויות על מנת שלא לאפשר לנושה לגבות את חובה.
- בנוסף, מטרת היחיד המוצהרת בבקשה למצות הליך זה הינה אחת ויחידה – קבלת הפטר מחוב מזונות עבר. ככל שזהו היעד, מצופה היה מן היחיד לפעול בתום לב וכנדרש טרם פנייתו לבית משפט זה. כך, למשל, מתברר כי בפועל לא טרח לשלם מיוזמתו עבור המזונות השוטפים גם טרם נקיטת ההליך דנן. מזונות אלה עלה בידי הנושה לקבל רק בעקבות הליכי גבייה שהיא עצמה נקטה, תוך העמסת הוצאות נוספות ומיותרות לפתחה. יוער כי נוכח עמדת היחיד לפיה התגורר במשך שנים ללא תשלום דמי שכירות בדירת ההורים, לא ברור מדוע לא גייס את המשאבים המועטים שעמדו לרשותו על מנת לסלק, ולו במעט, מחובתו לזון את ילדיו הקטינים.
- בשים לב למכלול הנימוקים והנתונים דלעיל אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניין היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך. בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות. צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 30 ימים נוספים.בקופת הנשייה לא קיימים כספים מלבד הסכום שהועבר מלשכת ההוצאה לפועל.
הממונה תדאג לכך שהכספים שהועברו על חשבון חוב המזונות השוטפים מאת לשכת ההוצאה לפועל יועברו במלואם חזרה לתיק ההוצאה לפועל ממנו הועברו, לרבות ביטול האגרה שנוכתה מהם, על מנת שישולמו באופן מלא לידי הנושה.
באשר לבקשת היחיד שהוגשה היום במטרה להשיב לו דמי מחיה שנגבו במסגרת ניהול ההליך על דרך קיזוז קצבה, אין מקום לדון בה והיחיד מוזמן לפנות בכל בקשה נדרשת במסגרת הליך ההוצאה לפועל או בפני כל טריבונל מתאים אחר משעה שהליך זה בוטל.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, י”ט סיוון תשפ”א, 30 מאי 2021, בהעדר הצדדים.
