EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

איילה חסון הכפישה גולד דיגר ממין זכר בגלל סטראוטיפים מגדריים וגלעד הס סידר לה פטור מפיצויי לשון הרע – פרשת יוסף רחמים וגברת שפיץ

אילה חסון הכפישה גולד דיגר ממין זכר ויצאה בלי פגע מתביעת לשון הרע

בתיק הזה היינו בטוחים שהשופט גלעד הס יזרוק את התובע מכל המדרגות בגלל הנטיות הפמיניסטיות של גלעד הס.  התיק הזה בנוי כולו על סטראוטיפיים מגדריים במאה ה 21.

התובע יוסף רחמים בחור גרוש בן 50 שהכיר זקנה אמריקאית, גברת שפיץ, שהייתה בת 83 כשהוא פגש אותה.  היום היא בת 87.  היא הייתה צלולה וחדה כתער על פי רישומי הרווחה והיא פיתחה איתו מערכת יחסים שהוא דואג לכל צרכיה, מטפל בה, מנקה לה, מאכיל אותה וגם מזיין אותה. בקיצור גולד דיגר ממין זכר.  כשהרווחה שאלו אותה את גברת שפיץ אם הסידור הזה מתאים לה היא ענתה שאין מאושרת ממנה.

רותי שפיץ הזקנה שחגגה עם גולד דיגר בן 50
רותי שפיץ הזקנה שחגגה עם גולד דיגר בן 50

אלא מאי?  בגלל החשש שכשהיא תמות מדינת ישראל תירש את כל רכושה, וגם אם היא תעשה צוואה מדינת ישראל תתנגד ותטען שהיא הייתה דמנטית ותוציא לבחור שמעון רחמים את המיץ, הוחלט שהיא תתחיל להעביר לו רכוש בעודה בחיים.

וזה בדיוק מה שניקר את העיניים לשכנים ולכל מיני “נפשות טובות” ורכלניות.  התחילו להפיץ שמועות שהוא מאיים עליה וסוחט אותו, שכן לא הסתדר לאנשים הקטנים שאישה כה מבוגרת תקיים מערכת יחסים עם בחור כל כך צעיר.

אם זה היה אחרת, זקן בן 87 ומטפלת בת 30 ממולדובה או סטודנטית למשפטים שרוצה לממן את התואר, הסידור לא היה מפריע לאף אחד ואף אחד לא היה קורא לרווחה.

איילה חסון הכפישה גולד דיגר ממין זכר ויצאה בלי פגע מתביעת לשון הרע

 

השמועות הגיעו לאילה חסון ומסתבר שגם אילה חסון לוקה בצרות מוח מגדרית, וגם לה היה ברור שאם צעיר בן 50 מתעסק עם זקנה בת 83, כולל מין, הרי ברור שזה ניצול וסחטנות של הגבר את האישה המסכנה והמוחלשת.

אילה חסון שידרה כתבה בנושא והכפישה את מר שמעון רחמים.  היא לא תיארה אותו כגולד דיגר, אלא כעבריין וסחטן. חסון יצאה בלי פגע מהתביעה.

 

אילה חסון הכפישה גולד דיגר ממין זכר ויצאה בלי פגע מתביעת לשון הרע
אילה חסון הכפישה גולד דיגר ממין זכר ויצאה בלי פגע מתביעת לשון הרע

הרכלנים חטפו 160,000 ש”ח פיצוי

 

התובע לא התבייש, הלך לבית המשפט עם בא כוחו איתן גליק, וזכה בסכום יפה מאוד נגד כל הרכלנים.  160,000 ש”ח משני נתבעים

אבל גלעד הס פטר את אילה חסון מאחריות בגלל עיקרון ה”אמת לשעתה” ו”עיתונאות אחראית” שנקבע בפסק דין של אילנה דיין.  (אילנה דיין פרסמה כתבות שקריות אבל פטרו אותה מחובת פיצויי נזיקין “כי זה מה שהיא “חשבה” בשעת הפרסום, שהפרסום שלה היה אמת.

איתן גליק ניצח בתביעת לשון הרע נגד כל הסיכויים
איתן גליק ניצח בתביעת לשון הרע נגד כל הסיכויים

 

 

כל הכבוד לשמעון רחמים שלא התבייש, תבע וזכה וכל הכבוד לבא כוחו איתן גליק על הסקסס המסחרר.

גלעד הס שופט פמיניסט מגונן על הרוצחת דליה שאול זיידנר שהמיתה את בעלה
גלעד הס שופט פמיניסט מגונן על הרוצחת דליה שאול זיידנר שהמיתה את בעלה

 

 

גלעד הס נאד נפוח טווס פמיניסטי מלקק וגינות מקצועי
גלעד הס נאד נפוח טווס פמיניסטי מלקק וגינות מקצועי

החלטה של גלעד הס:  התובע לא יכול לזמן עדים

בית משפט השלום בהרצליה ת”א 11088-02-19

לפני
כבוד ה שופט גלעד הס

תובע
יוסף רחמים

נגד

נתבעים

  1. רשת מדיה בע”מ
  2. איילה חסון
  3. דוד כהן
  4. מלכה יצחקי
  5. איריס שועה

החלטה

לפני בקשה חריגה למתן רשות להבאת עד נוסף מטעם התובע.
רקע
המדובר בתביעה שהוגשה בעילת לשון הרע ועילות נוספות עקב כתבה ופרסומים אשר נעשו בעניין הקשר בין התובע לבין גב’ רותי שפיץ ז”ל (להלן: “המנוחה”).
עיקר לשון הרע הנטענת הינה, כי התובע ניצל את הקשר עם המנוחה לרעה, בדרכים שונות. התובע מכחיש את הטענה וטוען כי היה מדובר בקשר נורמטיבי וכי כל הביקורת שהוטחה בו ע”י הנתבעים, הינה השמצה.
ביום 2.1.2020 בתום דיון שהתקיים לפני, קבעתי כי הצדדים יגישו את ראיותיהם בדרך של תצהירי עדות ראשית בכתב כדלהלן:
“תצהירי עדות ראשית מטעם התביעה וכן מטעם התביעה שכנגד, לרבות חוות דעת, יוגשו עד ליום 15.4.20 ויומצאו לצד שכנגד במסירה אישית, בד בבד עם הגשתם לבית המשפט.”
עוד קבעתי כי:
“צד המבקש להעיד עדים ללא הגשת תצהיר, יגיש במועד אשר נקבע להגשת תצהירים בקשה לזימון עדים ויפרט בה את שמות העדים והסיבה לאי הגשת תצהיר מטעמם. לא תותר העדת עד שלא הגיש תצהיר אלא אם תינתן החלטה המתירה זו.”
ביום 5.5.2020, הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו, לאחר שנעתרתי לבקשת ארכה להגשת הראיות התובע.
לאחר מכן, ביום 22.10.2020 הגיש התובע בקשה לזימון עדים. כמו כן, ביום 15.11.2020 הגיש התובע בקשה להוספת תצהיר נוסף. אציין כי בקשות אלו הוגשו לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים.
ביום 12.1.2021 ניתנה החלטה מנומקת בבקשות האמורות, במסגרתה דחיתי את הבקשה לזימון עדים ונעתרתי לבקשה להוספת תצהיר נוסף.
ביום 24.5.2021 התקיימה לפני ישיבת הוכחות ראשונה במסגרתה נשמעו עדי התביעה. כמו כן, ביום 7.6.2021 התקיימה לפני ישיבת הוכחות שניה במסגרתה נשמעו יתר עדי התביעה ובכך הסתיימה שמיעת עדי התביעה.
עוד באותו היום קבעתי שני מועדים נוספים לחודשים אוקטובר ונובמבר לשמיעת עדי ההגנה.
ביום 20.6.2021 הגיש בקשה את הבקשה שלפני. ביום 12.7.2021, הנתבעות 1 – 2 הגישו תשובה לבקשה. אציין כי יתר הנתבעים לא הגישו תשובה לבקשה.
ביום 13.7.2021 הגיש התובע תגובה לתשובה.
טענות הצדדים
התובע עתר לזמן לעדות את בנו בנימין אביהו רחמים (להלן: “אביהו”). לטענת התובע בחודש מאי השנה, שנת 2021, החל בנו אביהו לצאת עם בחורה בשם ספיר. בתחילת חודש יוני 2021 נחשפו ספיר ואמה לכתבות באינטרנט על התובע. לאור זאת, הודיעה ספיר לאביהו כי אמה אוסרת עליה לצאת איתו. בעקבות הודעתה של ספיר הסתיים הקשר בין אביהו לספיר (להלן: “האירוע”).
לטענת התובע, עדותו של הבן אביהו רלוונטית מאד לעילות הנתבעות ולסעדים המבוקשים בתובענה וזאת לאור האירוע שחווה הבן אביהו בחודש יוני 2021 עקב הפרסומים נגד התובע. עוד טען התובע כי עדותו של אביהו חשובה לצורך הערכת הנזק שנגרם לתובע.
בנוסף טען התובע כי אומנם פרשת התביעה הסתיימה וכל עדיו נחקרו אולם במקרה דנא יש לאפשר חריגה מהסדר הדיוני וזאת לשלם גילוי האמת ומניעת עיוות דין . עוד טען התובע כי מדובר בהוספת עד אחד נוסף בלבד.
מנגד טענו הנתבעות 1 – 2 כי הסתיימה פרשת התביעה, כי על פי הפסיקה סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל תתאפשר רק במקרים חריגים כאשר המקרה דנא אינו נופל בחריג, כי התובע מבקש לבסס באמצעות העד נזק שלא נטען בתביעה והתגבש לכאורה שנתיים לאחר הגשת התביעה וכי הנזק מיוחס בכלל לבנו של התובע שאינו בעל דין בהליך.
במסגרת התשובה לתגובה טען התובע, בין היתר, כי המקרה דנא נופל בחריג שנקבע בפסיקה ונימק טעמיו.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להידחות. ואנמק.
כללי
תחילה אבהיר כי ההחלטה בדבר אופן הגשת הראיות שניתנה ביום 2.1.2020 ניתנה בתקופת תקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984 ובהתאם אליהן.
ככלל על בעל דין להגיש ראיותיו כ’חבילה אחת’. עם זאת על פי הפסיקה בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיה נוספת גם לאחר שלב הגשת הראיות, כדלהלן:
“על פי ההלכה הפסוקה על בעל הדין להביא את ראיותיו ב”חבילה אחת (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי), אך לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין הגשת ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה. בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב בו נמצא המשפט במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה.” (הדגשה שלי – ג.ה.).
רע”א 6165/15‏ אירוטל בע”מ נ’ סלקום ישראל בע”מ, [פורסם בנבו] (13.12.2015)
מן הכלל אל פרט
כפי העולה מטענות התובע, טענתו המרכזית היא, כי האי רוע ארע רק לאחרונה לאחר תום שמיעת עדי התביעה וכי העדות על האירוע תחזק את טענותיו בדבר הנזק הלא ממוני שנגרם לו כתוצאה מפרסומים כנגדו.
אני סבור כי אין כל קשר בין הנזק שטוען התובע שנגרם לכאורה לבנו אביהו כתוצאה מסיום הקשר בנו לבין הגב’ ספיר, לבין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע עצמו לכאורה כתוצאה מהפרסומים טרם הגשת התביעה .
אבהיר כי לטעמי גם אם אירוע הפרידה הנטען היה מתרחש עוד טרם הגשת התביעה, לא הייתה כל רלוונטיות לאירוע זה לעניין הנזקים הנטענים של התובע. לטעמי, אף אם אירוע הפרידה המצער נבע לכאורה מהפרסומים על אודות התובע, הרי האירוע לא גרם לנזק כלשהו לתובע, אלא לכל היותר לבנו אביהו, אשר אינו בעל דין בהליך שלפני.
יתרה מזאת, אף אם הייתי סבור כי אירוע הפרידה גרם לנזק כלשהו לתובע להבדיל מבנו (וכאמור איני סובר כך) , הרי שמדובר בנזק המאוחר להגשת כתב התביעה, ולא ניתן לדון בו ללא תיקון כתב התביעה.
זאת ועוד, יש לזכור כי מדובר בתיק אשר כבר דרש משאבי שיפוט רבים, כאשר הסתיימה חקירת עדי התביעה. מתן זכות להגשת תצהיר נוסף כיום תגרום עיכוב משמעותי בניהול תיק זה, וזאת כאשר הגשת התצהיר תחייב מתן זכות להגשת תצהירים משלימים של הנתבעים ביחס לאירוע, וייתכן ואף זימון עדים נוספים (למשל, גב’ ספיר או אמה) ומכאן לעיכוב משמעותי בבירור התיק.
בנסיבות אלו, כאשר אנו מצויים בשלב שלאחר שמיעת עדי התביעה, וכאשר אני סבור כי העדות המבוקשת אינה רלוונטית לסעדים הנטענים בכתב התביעה, וכאשר מתן היתר להגשת התצהיר תגרום לעיכוב משמעותי, איני מוצא מקום להתיר את זימון העד.
סיכום
אשר על כן, הבקשה נדחית.
התובע יישא בהוצאות הנתבעות 1 – 2 בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, י”ז אב תשפ”א, 26 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

 

גלעד הס החלטה נגד התובע בענין צירוף נספחים למצהיר עדות ראשית – מטיל 2,000 ש”ח הוצאות

 

בית משפט השלום בהרצליה ת”א 1108802-19

לפני
כבוד ה שופט גלעד הס

תובע
יוסף רחמים

נגד

נתבעים

  1. רשת מדיה בע”מ
  2. איילה חסון
  3. דוד כהן
  4. מלכה יצחקי
  5. איריס שועה

החלטה

לפני בקשה למחיקת סעיפים והוצאת נספחים מתצהיר עדות ראשית.
רקע
המדובר בתביעה שהוגשה בעילת לשון הרע ועילות נוספות עקב כתבה ופרסומים אשר נעשו בעניין הקשר בין התובע לבין גב’ רותי שפיץ ז”ל (להלן: “המנוחה”).
עיקר לשון הרע הנטענת הינה, כי התובע ניצל את הקשר עם המנוחה לרעה, בדרכים שונות. התובע מכחיש את הטענה וטוען כי היה מדובר בקשר נורמטיבי וכי כל הביקורת שהוטחה בו ע”י הנתבעים, הינה השמצה.
ביום 2.1.2020 בתום דיון שהתקיים לפני, קבעתי כי הצדדים יגישו את ראיותיהם בדרך של תצהירי עדות ראשית בכתב. ביום 5.5.2020 , הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו (להלן: “תצהירי התביעה”).
ביום 1.6.2020 הגישו הנתבעות 1-2 את הבקשה שלפני. אציין כי ביום 11.6.2020 הגיש הנתבע 3 בקשה להצטרף לבקשת הנתבעות 1-2 (להלן: “הנתבעות”).
טענות הצדדים
הנתבעות טענו כי לתצהירי התביעה צורפו נספחים אשר לא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים (להלן: “הנספחים”). עוד טענו , כי בתצהירי התביעה הועלו טענות חדשות אשר הינן בגדר הרחבת חזית אסורה.
מנגד טען התובע, כי בשלב הכנת התצהירים התגלו לו חלק מהנספחים וכי לגבי חלק מהנספחים לא חשב שהם רלוונטיים. עוד טען התובע , כי כל הנספחים שצורפו לתצהיר עדות ראשית מטעמו הינם רלוונטיים להליך. כמו כן, התובע נימק מהו הקשר שלהם להליך.
במסגרת התשובה לתגובה טענו הנתבעות, כי התובע לא נתן הצדק סביר למחדלו באי גילוי הנספחים ועשה דין לעצמו כאשר צירפם לתצהיר עדות ראשית מטעמו ללא קבלת רשות מבית המשפט. עוד טענו הנתבעות, כי בניגוד לעמדת התובע , הנספחים אינם רלוונטיים לבירור המחלוקת בתובענה זו. בנוסף טענו הנתבעות , כי התובע לא התייחס בתגובתו לטענות בדבר הרחבת חזית.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי וכפי שיפורט להלן.
הוצאת נספחים
אשר לטענות דבר צירוף הנספחים שלא כדין. אין מחלוקת בין הצדדים כי חלק מהנספחים שצורפו לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע לא בא זכרם במסגרת הליך גילוי המסמכים. כמו כן, אין מחלוקת של ממש כי הנספחים היו ברשותו של התובע או לכל הפחות היו בהישג ידו עוד בשלב הליך גילוי המסמכים.
לפיכך, ברור כי כאשר התובע צירף את הנספחים האמורים לתצהיר עדות ראשית מטעמו ללא הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט , עשה דין לעצמו.
עם זאת, לאחר שעיינתי במסמכים ובנימוקי התובע באשר לרלוונטיות הנספחים להליך שלפני , אני סבור כי נספחים אלו רלוונטיים לכאורה להליך שלפני. כמו כן, צירוף נספחים אלו כעת לא יגרום לפגיעה מהותית או דיונית בנתבעות אשר טרם הגישו את ראיותיהן.
אשר על כן, אני מתיר את צירוף הנספחים נשוא הבקשה לתצהירי התביעה בדיעבד.
עם זאת, לאור כך שהנתבעות נאלצו להגיש בקשה זו עקב מחדלו של התובע, אני מתיר את צירוף הנספחים בכפוף לכך שהתובע יישא בהוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו לטובת הנתבעות 1-2 תוך 30 יום מהיום .
הרחבת חזית
אשר לטענות בדבר הרחבת חזית, אני סבור כי יש לדחות הכרעה בטענות אלו לפסק הדין. ואנמק.
על פי הפסיקה קיימות כמה דרכים להכריע בבקשות מסוג הבקשה שלפני.
הדרך הראשונה הינה, לבחון כל טענה וטענה בשלב קדם המשפט ולהכריע בה, בדרך זו יש יתרון כך שהיא ממקדת את החקירה ואת הסיכומים.
דרך אחרת, הינה להשאיר את הבקשה ללא הכרעה ולהתייחס למכלול הדברים לרבות ההתנגדות בשלב פסק הדין.
בע”א 368/13‏ הרשות הפלסטינית נ’ 6-1. אירנה ליטבק נורז’יק ואח’‏ [פורסם בנבו] (23.4.2013), התייחס כב’ השופט עמית לסוגיה זו וקבע כי שתי הדרכים הינן דרכים לגיטימיות, אם כי הוא מעדיף את הדרך השנייה, היות ובמקרים רבים מתברר כי רבות מן המחלוקות שעלו בשלב הבקשה למחיקת סעיפים מהתצהיר מתבררות כלא רלבנטיות בשלב פסק הדין. להלן דבריו:
“יש שופטים אשר מקדישים משאבי שיפוט בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית וטרם שמיעת הראיות, ולבקשת מי מהצדדים מורים על מחיקת חלקים מתצהיר זה או אחר, פוסלים ראיה כזו או אחרת וכיו”ב. שופטים אחרים מעדיפים לדחות הכרעות של קבילות ורלוונטיות ככל שניתן לסוף הדיון. אעיד על עצמי, כי בשבתי כשופט בערכאות הדיוניות, העדפתי לנקוט בגישה בתרא, באשר פעמים רבות בעיות שנראו קרדינליות וסבוכות לפני תחילת מסע, נמוגו בהמשך הדרך. לעיתים, החלטה על מחיקה של חלקים מתצהיר או פסילת ראיה בשלב מקדמי, אף עלולה להתברר כהחלטה שגויה, מאחר שבקעת המחלוקת האמיתית נגלית אך בהמשך הדרך או בסופה. מנגד, יש לזכור כי בעל דין אמור לדעת מהן הטענות המשפטיות והעובדתיות עמן הוא צריך להתמודד, ובהתאם, כיצד עליו להיערך מבחינת עדים והבאת ראיות לסתור. לא ניתן אפוא לקבוע מסמרות, ושופט הערכאה הדיונית נדרש ל”תפירה ידנית” בכל תיק בהתאם למאפיינים הייחודיים של התיק ושל הנפשות הפועלות במסגרתו.”
אני נוטה להסכים עם דעתו של כב’ השופט עמית, בפרט נכונים הדברים בתיק זה.
מבלי להכריע כעת בטענות הצדדים, כעולה מבקשת הנתבעות, לטענתן, הועלו במסגרת תצהירי התביעה 4 טענות חדשות. מעיון בטענות אלו עולה, כי רק לגבי טענה אחת מטענות התובע, טענו התובעות כי מדובר בטענה שלא הועלתה במסגרת כתב התביעה ואילו לגבי שלוש טענות אחרות, טענו הנתבעות כי הן מתבססות על נספחים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים, נספחים אשר כאמור התרתי כעת את צירופם בדיעבד בכפוף לפסיקת הוצאות .
לטעמי הדרך הנכונה כעת הינה, כי הנתבעות ישיבו במסגרת תצהירי עדות ראשית מטעמן על טענות התובע וכי סוגית הרחבת החזית נטענת תקבל התייחסות במסגרת ההכרעה בפסק הדין, ככל שיהיה צורך בכך.
לאור האמור לעיל, איני מוחק או מוציא בשלב זה סעיפים או נספחים מתצהירי התביעה, עם זאת אבהיר , כי לא אתיר לצדדים הרחבת חזית או שינוי חזית מהאמור בכתבי הטענות.
סיכום
הנתבעות 1-2 יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמן תוך 60 ימים מהיום. למען הסר ספק, יתר ההוראות שנקבעו בהחלטה מיום 2.1.2020 בדבר אופן הגשת הראיות עומדות בעינן.
התובע יישא בהוצאות הנתבעות 1-2 כפי שנפסק לעיל.

תז”פ ליום 25.8.20.

ניתנה היום, ו’ תמוז תש”פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

פסק הדין

להלן פסק הדין של גלעד הס – ת”א 11088-02-19 יוסף רחמים נ’ רשת מדיה בע”מ ואח’:

יוסף רחמים נ אילה חסון גלעד הס
Views: 24

4 Comments

  1. טוב עשה התחקיר שעלה על התופעה הזו.
    כאשר גבר הוא גולד- דיגר הוא מוגדר כמוכן, נשים מתלוננות עליו , התקשורת צולבת אותו.

    במקרה ההפוך – שקט – אשה שהיא גולד – דיגרית – זה נורמה, הגבר אשם כי הוא בחר אשה צעירה ולא בהמה זקנה.

    זאת ועוד העובדה 90% מהגירושין הם ביוזמת האשה, מעידות שבסדום הזעיר אנפין החוק המעוות מאפשר גם לאשה “מהישוב” לעשות אקזיט על גבר בחסות החוק ומערך השרמטולוגיה שמשרת אותו – שוב , אין קול ואין עונה – בתקשורת – שקט.

    עולם המושגים הנורמטיביים בסדום הזוי

    אשה תמיד “תופסת” גבר לא הפוך.

    גבר הוא “לא גבר” אם הוא הוא לא רוצה “להתחייב” – כאשר המשמעות שלו חוסר נכונות של גבר להיות כספומט ותורם זרע לבהמה – הגדרה שלעולם לא בתקשורת

    גרושה היא תמיד “חד הורית” שנלחמת ברוחות רפאים ע”י ההוצאה לפועל לקבל מזונות.

    בלי שינוי חקיקה בסדום גבר הוא גבר נורמטיבי אם הוא לא “מתחייב” ואשה ביחוד פמינאצית צריכה “לתפוס” רק מחלות מין ולא גברים.

  2. נתבעת 5 איריס שועה חוייבה ב 30000 ש’ +7500 הוצאות. שוב הפסד צורב לעו”ד יוני גו’רנו שמייצג שוטרים. ממתי הוא בכלל מייצג נתבעים? שוטרים הפסיקו לנהור אליו אחרי שהפסיד בכמה תיקים בהם יצג שוטרים אלימים?

  3. השופט קבע שעל פי הרישומים שבתיק הרווחה, הקשישה סברה שהדירה תועבר לתובע לאחר מותה וזאת בעת שהדירה כבר הייתה רשומה על שמו. גם לכן צפו לתביעה מטעם המדינה כנגד הגי’גולו המזדקן , חשמלטור שלא נגעל לדחוף את התקע לזקנה לאורך שנים בשביל מליוני שקלים. כעת שילך ויתמודד החשמלטור המדופלם עם השטויות שעוסיו”ת רשמו בתיק, שטויות שעוסיו”ת תמיד רושמות וללא קשר לאמת. שינסה בא כוחו להוכיח במשפט שהזקנה אהבה את היתרונות הבולטים של התימני העילג , למרות כיעורו, ולכן בתמורה העניקה לו מליונים. גי’גולו אמיתי +מטפלת פיליפינית היו עולים לה הרבה פחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *